למה באתי

בתקופה האחרונה לא ממש תרגלתי.

כשהתחלתי לתרגל לפני מספר שנים הסיבה הייתה שרציתי להיות אבא טוב יותר לילדות שלי. אבא רגוע יותר, מכיל יותר, נוכח יותר.

ובאמת, די מהר הרגשתי איך התרגול תורם לי ולמשפחה שלי. הצלחתי לראות את הקשיים שלי ושלהן באופן ברור יותר, ולהגיב נכון כשהם עלו והופיעו.

עם הזמן, הזן הפך להיות משמעותי עבורי באופן בו אני חווה ומבין את העולם, את האופן בו אנשים מתנהלים עם עצמם ואחד עם השני. לא רק במשפחה שלי, בכלל.  

ואז פרצה המלחמה.

והכל נשבר.

פתאום הזן נראה לי אחרת. לא כאילו הוא לא נכון, אלא פשוט כלא כל כך רלוונטי.

המשכתי לתרגל אבל הזן לא נתן תשובות לכל מה שקורה סביבי.  האמת, שזה לא נורא, כי מעולם לא חיפשתי בו תשובות, אבל הוא אפילו לא נתן את השאלות הנכונות.

ואז לפני כמה זמן הפסקתי לתרגל. לא בכוונה, לא במודע, זה פשוט דעך. בין כל שאר הדברים שהייתי צריך לעשות בתקופה המוטרפת הזו, הזן פשוט לא קיבל מקום.

לאחרונה יצאתי לריטריט. נרשמתי אליו כבר מזמן ולא ממש חשבתי על זה אז, אבל כשהגיע התאריך החלטתי כן ללכת.

בנסיעה לשם סיפרתי לחברה לתרגול את החוויות שלי והתחושות שלי לגבי הזן, והיא שאלה "אז למה באת?"

"לא יודע", עניתי. "למה לא?"

אבל בעצם, אני חושב שמה שרציתי זה לתת לתרגול עוד הזדמנות אחת.

כשהגעתי והחלו המדיטציות השאלה שלה הדהדה לי בראש, ושאלתי את עצמי לא מעט פעמים "למה באתי?", "למה באתי?"

אחרי זמן מה, נזכרתי בשיחה שהייתה לי עם הילדות קצת לפני שיצאתי. סיפרתי להן שאני עומד לנסוע לריטריט, ואז הגדולה אמרה "יופי, זה טוב שתלך, אתה לא נראה כל כך 'זן' בזמן האחרון".

"באמת?" שאלתי, "מה זה אומר לא להיות 'זן'?"

"אתה מעצבן", היא ענתה.

טוב, היא בת שתים עשרה ואני אבא שלה, חשבתי לעצמי, אז מעצבן נראה לי מצב נורמלי. אבל בכל זאת, משהו באיך שהיא אמרה את זה גרם לי לחשוב.

עד גיל שלושים וחמש בערך, אני בקושי ידעתי שיש מושג כזה, "זן", ובטח לא מה זה אומר, למה זה טוב או איך מתרגלים את זה, אבל עבור הילדות שלי החוויה אחרת. כבר מגיל צעיר מאוד הן מכירות את התרגול, השפה, הרעיונות. הן רואות את אבא שלהן עושה מדיטציה, וזה נראה להן נורמלי (בערך). הן לפעמים אפילו מצטרפות לשלושים שניות או דקה... הן אולי צוחקות עלי אבל יש להן את הכלי הזה זמין עבורן,  אם הן ירצו להשתמש בו אי פעם.

ואז הבנתי בדיוק "למה באתי".

באתי מאותה סיבה שבגללה התיישבתי על הכרית בפעם הראשונה.

באתי בשביל הבנות שלי.