תלמיד ראה את מורת הזן עומדת ומכה עם מקל בעוצמה את הקיר. הוא ניגש אליה ושאל אותה מה היא עושה ולמה היא מרעישה. המורה עצרה, הסתובבה אל התלמיד ואמרה:
"אבא, זה לא רעש, זה סתם צליל"
לפני שהפכתי לאב, וכשהייתי אבא צעיר, חשבתי שהתפקיד שלי הוא ללמד את הבנות שלי דברים על החיים, להכין אותן להתנהלות עם אנשים ובכלל ללמד אותן להתמודד עם האתגרים שהחיים יביאו. אבל עם הזמן ותרגול הזן, דווקא הבנתי כמה אני יכול ללמוד מהן.
הרי ילדים, בייחוד קטנים, נמצאים רק בכאן ועכשיו: עכשיו לאכול, עכשיו לישון, עכשיו לצחוק, עכשיו לבכות. הם לא כבולים בדעות קדומות או זיכרונות קשים מהעבר וגם לא מוטרדים מחששות או חרדות לגבי העתיד.
לפני כמה זמן אשתי שאלה את הבת הקטנה מה התמונה שהיא הכי אוהבת, והיא אמרה "תמונה של שקיעה". כיוון שלא זכרתי שיש לנו בבית תמונה כזו, התקרבתי אליהן כדי לברר למה היא מתכוונת, וראיתי שהיא בדיוק הסתכלה על ציור שאחותה ציירה והיה מונח מולה.
מעניין, חשבתי לעצמי. בוא ננסה משהו.
שאלתי אותה מה השיר שהיא הכי אוהבת, והיא אמרה את שמו של השיר שהתנגן באותו רגע ברקע.
"ומה הצעצוע שאת הכי אוהבת?", שאלתי, והיא מיד הרימה את ידה ואמרה "את זה" תוך שהיא מראה לי את הבובה שהיא החזיקה בידה.
"את רואה", אמרתי לאשתי "זן מאסטר בת שלוש".
אבל נראה שהמהלך הטבעי של החיים הוא לשכוח את הדברים האלו ככל שמתבגרים. בת השש כבר עסוקה במחשבות על איך יהיה היום בבית הספר, עם מי היא תשחק ומה יגידו החברים, ובת התשע כבר עסוקה יותר בעתיד, מה היא תלמד עוד שנתיים, איך זה יהיה יותר טוב מלפני שנה ומה היא תעשה שהיא תהיה גדולה.
כך אנו הולכים ומתרחקים מהכאן והעכשיו, בעוד אנו מוסיפים על הדברים הפשוטים של החיים רבדים של מחשבות, חששות ופרשנויות שאולי נותנות לנו הצצה אל עתיד אפשרי, אבל לרוב פשוט מסתירות מאיתנו את מה שקורה עכשיו מולנו.
לקח לי כמעט שלושים וחמש שנה להבין זאת, ועוד כמה שנים כדי למצוא את הדרך שמתאימה עבורי לממש את ההבנה הזו בחיי היום יום שלי. דרך התרגול גם הבנתי עד כמה יש דברים שאי אפשר ללמד, אלא חייבים לחוות כדי לדעת.
עכשיו כשאני חושב על התפקיד שלי כאב, ברור לי שיש רק מעט דברים שאני יכול ממש ללמד את הבנות שלי. הרבה דברים, אולי את הדברים החשובים באמת, הן צריכות ללמוד בעצמן. אולי ייקח להן פחות מארבעים שנה. אולי יותר. בסוף זה המסע שלהן.
ואני? אני פשוט צריך להמשיך לתרגל, כדי שברגע שהן יצטרכו אותי, אני באמת אהיה שם בשבילן. נוכח, קשוב, חומל ונכון לעזור.
コメント